למה להיות עצמאי ולא שכיר

אתחיל בזה מהמקום האישי שלי – היו פעמים, ואפילו גם היום, של רגעי משבר שרציתי להרים ידיים ולחזור להיות שכיר. בכלל, להיות עצמאי לקח לי הרבה זמן להתבשל עם עצמי. יותר מידי זמן אפילו. יצאתי לעצמאות מלאה רק בגיל 37 (לייט בלומר) וגם היום זו עבודה יומיומית על עצמי, ממש לתת לעצמי מוטיבציה ואורך רוח כי חייו של עצמאי לא פשוטים. ושלא לדבר על עצמאי בישראל (תלוי גם איזה עצמאי).

אז נתחיל ונחדד למה לא לכל אחד זה מתאים להיות עצמאי. צריך להבין שעסק, ואני מדבר על דיגיטל, צריך חצי שנה ראשונה אם לא שנה של הסתגלות וגיוס לקוחות. ובתוך השנה הראשונה הזו צריך לבנות סדר יום, לתחזק ולטפח את היחסים עם הלקוח כי בסופו של דבר אנחנו רוצים שימליץ עלינו ויביא לנו לקוחות נוספים – זה אומר שלפעמים צריך לנשוך שפתיים ולהיות "עדין" עם הלקוח ולא להיכנס לאינטריגות. צריך להיות זהיר עם זה, זו דעתי. עם הזמן תפתחו לעצמכם את הביטחון ואת הגבולות שבמידה ולקוח חורג מהם – הוא בחוץ.

חשוב שתהיה לכם מוטיבציה פנימית או בערה פנימית – הסיבה שלשמה אתם קמים בבוקר.

לא להסתכל על הצלחת של זה שלידכם – או במילים אחרות לא לקנא ולראות הצלחה של אחרים כמשהו שיכול "להוריד" לכם את הרוח במפרשים. לפעמים יש לנו נטייה לראות את המתחרים שלנו, וזה בסדר גמור, ולראות כמה הם מתקדמים והם כבר ברמה כזו שהם מגייסים אנשי מכירות או/ו משווקים נוספים כי הם גדלים (ואתם לא)

מה שמוביל לנושא הבא והוא החזון – חייב להיות לכם חזון, תכנית עבודה שנתית. כמו שהלקוחות שלכם מודדים את היעילות שלכם כך גם אתם צריכים למדוד את עצמכם ביחס לעצמכם (ולא ביחס לאחרים)

טיפול ב"מסביב" – קבלות, הוצאות, דיווח לרשויות, טיפול בבירוקרטיה, משרד – כל אלה ועוד אלה דברים שאתם צריכים לטפל בהם. בנוסף לעבודה השוטפת על הלקוחות שלכם או גיוס שכאלה.

פנסיה, השתלמות, גמל, ימי חופשה/מחלה – דבר נוסף שאתם צריכים לדואג לו שכן לשכירים יש מי שדואג… לגבי ימי מחלה או חופשה, אני מניח שלעצמאים, בקונסטלציה מאוד מסוימת, יש אפשרות כזו אבל את זה כבר תקראו באתר של ביטוח לאומי.

שיווק של העסק שלכם – תכתבו בלוג, תעשו קמפיינים, שיתופי פעולה – מה שלא תבחרו, זה משהו שאתם חייבים לעשות לעסק שלכם. מי יודע, אולי תגלו שאתם טובים בלייעץ לעסקים בכלל תוך כדי כתיבת הבלוג האישי שלכם.

בוס או בוסים – כשכיר יש לכם בוס אחד ישיר ולפעמים עוד אחד מעליו עקיף. בעסק שלכם אתם הבוס הישיר והעקיף. בנוסף אבל יש לכם בוסים ישירים שהם הלקוחות שלכם אבל השליטה היא אצלכם בסופו של דבר. אתם מחליטים עם מי לעבוד ועם מי לא. יש אנשים שנוח להם שיש מעליהם בוס אחד שאומר להם מה לעשות. בוסגה 🙂

שגרה – השגרה של שכיר היא דיי ברורה, 9 עד 5 (כביטוי), ולאחריה הוא מתנתק לחייו הפרטיים, למרות שגם במהלך העבודה הוא מחובר לחייו הפרטיים כן, זה נקרא גם אבטלה סמויה. אבל להיות עצמאי זה להיות זמין במהלך כל היום. עכשיו, לפני שיקטלו אותי העצמאים שאומרים "מה פתאום, אני מציב גבולות ברורים ללקוחות שלי ונותן מענה עד השעה 6 בערב מקסימום". אז אני אומר להם – בסדר, זה אפשרי ומבחירה כמובן. אבל בינינו, אנחנו עדיין מתחברים לאימייל דרך הפלאפון ובלילה אחרי שהילדים הולכים לישון אנחנו מציצים לקמפיין שרץ והולכים עם זה לישון. אל תשלו את עצמכם.

יציבות – היום, גם אחרי הקורונה, אפשר לומר שגם כשכיר ובטח כעצמאי אין הבטחה ליציבות. הרי זה מה שכולנו מחפשים לא? יציבות תעסוקתית, יציבות כלכלית. כשכירים, בסבירות גבוהה יותר מעצמאים, שתהיה לכם יציבות שכזו אבל לא לעולם חוסן. גם בהייטק מפטרים, כשלא צריכים אתכם, בגלל אבטלה סמויה או כשאתם לא יעילים מספיק, ואפילו בצבא, שבעבר נחשב למקום עבודה יציב – מפטרים בגלל קיצוצים "ומעודפי שומן".

להאמין בעצמכם – זה אולי היסוד הכי חשוב מבין כל האלמנטים שציינתי עד כה. אם לא תאמינו בעצמכם, וזה נכון לכל דבר בחיים, זה לא יעבוד. קודם תאמינו בעצמכם שאתם יכולים לתת ערך ללקוחות שלכם, שאתם יכולים לבצע את העבודה בצורה מקצועית, גם אם היא לא תהיה מוצלחת בסופו של דבר – בתחום של שיווק בדיגיטל אנחנו נמדדים על פי תוצאות ויעדים שנקבעו מראש עוד בשיחת ההיכרות עם הלקוח. מאותה שיחה ועד לתוצאה הסופית יש כל כך הרבה משתנים וגורמים שלא בשליטתנו ויכולים להשפיע על תוצאה כך או אחרת, ועלינו וגם על הלקוחות להפנים את זה. כמו בקמפיינים כך גם בחיים – הכול ניסוי וטעייה אחד גדול.

ברגע שתאמינו בעצמכם תוכלו לבוא ללקוח בביטחון מלא בעצמכם ולדבר בהתאם.

ועוד דבר, ברמה האישית הסובייקטיבית שלי. לצערי הרבה לאורך השנים נתקלתי בסוגי בוסים שלא היו מקצועיים, בטח שלא ענייניים, סרים לחנפנות ומעריכים את העובד על פי יחסי האנוש (לא שחלילה ישתמע שהיו לי יחסי אנוש גרועים) ופחות על פי מקצועיות. במילים אחרות היו מי שהיו קרובים לצלחת ונהנו מהפירות והיו מי שהחליטו שלא להיות חלק מההצגה הזו ולעשות את עבודתם על הצד הטוב ביותר. שוב, זה בחוויה האישית שלי, זה לא אומר שזה ככה בחוץ. כל מקום והפוליטיקה הארגונית שלו.

אתם יותר ממוזמנים ומוזמנות לשתף בחוויה שלכם כאן.

אז אם קראתם את המאמר עד לכאן – מעולה, אם החלטתם שאתם הולכים לצאת לדרך עצמאית – אז בכלל אני שמח 🙂 שיהיה לכם בהצלחה!

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן